בנם הבכור של חדוה ומימון. נולד ביום י"ג באדר תשנ"ו(4.3.1996)  במגדל העמק. אח בכור לנווה, ירין ושירה.

בעלה של שחר ואב לאיתן יוסף.

שנות ילדותו של נתי עברו עליו במגדל העמק, עיר הולדתו. במשפחתו ספג ערכים של אחריות, נתינה ואהבת המולדת ובתנועת בית"ר אליה השתייך תוגברו הערכים הלאומיים והציוניים שיובילו אותו גם בהמשך דרכו.

כבר בנעוריו התגבשו אצל נתי התכונות שיאפיינו אותו לאורך כל חייו: אומץ לב, עצמאות מחשבתית, מנהיגות טבעית וכריזמה המשולבת בצניעות. תכונות אלו סייעו בידו, מגיל צעיר, להביא לביטוי מעשי את הרצון העמוק לתרום למולדתו.

בכיתה ט' הצטרף לתוכנית "אחריי" - כושר קרבי הכנה לצה"ל, צעד ראשון במסע הארוך שלו לקראת שירות צבאי איכותי ומשמעותי. בן חמש עשרה החליט נתי לוותר על נוחות החיים בבית ולעבור לפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה, שם החל את דרכו הצבאית עוד לפני הגיוס הרשמי.

במהלך שנותיו בפנימייה הצבאית בלט נתי בתכונותיו המנהיגותיות. הוא ידע לעורר השראה ומוטיבציה בחבריו ובהמשך בחניכים אותם הוביל ולהניע אותם לפעילויות שונות. הוא סיים את תקופת הפנימייה כמצטיין פלוגתי וזכה בסיכת הזהב, הישג המעיד על מצוינותו האקדמית והצבאית כאחד. את לימודיו התיכוניים סיים נתי כבוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה במחזור צ"ה ובוגר הפנימייה הצבאית - מחזור ס'.

חבריו מתקופה זו זוכרים אותו כתלמיד מעולה שמעולם לא התפשר על רמת המצוינות. הייתה לנתי יכולת לאזן בין שאפתנות אישית לבין דאגה לזולת. זו הייתה תכונה מרכזית באישיותו כבר בעת לימודיו - היכולת להוביל מבלי לפגוע באחרים או להתנשא עליהם. חבריו מעידים כי בצד הישגיו המרשימים בכל תחום, הוא שידר חברות ושותפות ועשה זאת בשמחה. חבריו לפנימייה זוכרים שכשאלפסי, כפי שקראו לו בינם לבין עצמם, היה נכנס לחדר, אי אפשר היה לפספס אותו. הוא היה דומיננטי, בולט ומעורה בכול ותמיד עם חיוך על פניו. "היית טוב מדי בשבילנו" כתב אחד מחבריו.

ביום 20.11.2014 התגייס נתי לצה"ל ושירת בחיל רגלים, בחטיבת הצנחנים, גדוד 202. הוא סיים מסלול של לוחם ושירת בכמה תפקידי פיקוד, ממ"כ (מפקד-כיתה) ועד לתפקידו האחרון כסמג"ד (סגן מפקד גדוד). מראשית דרכו בצבא וככל שהתקדם בסולם הדרגות היה ברור שנתי מיועד לגדולות - הוא היה איש של אנשים ואיש של נתינה, מושא להערכה ודמות לחיקוי על ידי חבריו ליחידה.

נתי יצא לקורס מפקדים וסיים בהצטיינות, לאחר שגם שם בלט בתכונותיו המנהיגותיות ובאישיותו המיוחדת. חבריו לקורס העידו שלמרות שמדובר בקורס תחרותי, נתי דאג לסייע להם ולתרום מידיעותיו - תכונה שהפכה לחתימה האישית שלו.

לאורך כל שירותו הצבאי בלט נתי בנוכחותו הייחודית וידע להיות ראשון ולהוביל בכל משימה, אבל אף פעם לא על חשבון חבריו או פקודיו. פקודיו מספרים שכסגן מפקד גדוד הוא ידע את השם ומקום המגורים של כל לוחם וחייל בגדוד ללא יוצא מן הכלל - פלוגות, מפקדה, הצעירים ביותר והוותיקים ביותר. זו הייתה עדות לתשומת הלב האישית ולדאגתו לכל אחד ואחד מחייליו. נתי הביע התעניינות לא רק בפן המקצוע אלא גם במצבם האישי של החיילים בגדוד, וידע לתמוך בהם, לעזור לאלו שהתקשו ולסייע בידם להגיע לסיום שירותם הצבאי בצורה הראויה ביותר. כמפקד היה אהוד מאוד על עמיתיו ומפקד נערץ על ידי פקודיו.

קציני המטה של גדוד 202 כתבו עליו: "ההתנהלות שלך בשגרה מעוררת השראה בכולנו. כל מפקד יכול להשתמש בכוח ובסמכות שלו כדי לגרום לשרשרת הפיקוד לעבוד כמו שעון. אבל אתה בחרת אחרת! אתה בחרת באנושיות כאבן דרך. זה מתחיל בדרך שבה אתה בוחר לרתום אליך אנשים, שיח בגובה עיניים, אכפתיות לכל אחד ואחת מבלי לייחס חשיבות לדרגה או לוותק".

נתי כתב לפקודיו בסיום מסלול: "ידע לעולם המפקד, כי אין הוא מפקד מתוקף דרגותיו, הכשרתו או סמכויותיו. אין הוא מפקד רק מתוקף יכולותיו האישיות או מתוקף כישרונו האדיר. מפקד לעולם יהיה מפקד בזכות אנשיו, בשם זה שיראו פקודיו כי ראוי הוא להובילם ולהוליכם קדימה, למען מטרה משותפת."

במהלך שירותו נמצא נתי מתאים יחידי לתרומת מח עצם, וללא היסוס הסכים לתרום לחולה תרומה שהצילה את חייה. בצניעותו הסתיר ממשפחתו את תרומת מח העצם, "כזה צנוע הוא היה", אמרו.

נתי ושחר - בת זוגו, הכירו במהלך הכשרתם בקורס קצינים לוחמים. בשנת 2019 הם נישאו ובנו את ביתם בבאר שבע. שלוש שנים לאחר מכן נולד בנם איתן יוסף, עמו היה לנתי חיבור עמוק. איש משפחה מסור ואוהב היה, כאב וכבעל וגם כבן להוריו וכאח בכור. הוא היה דמות משמעותית ומרכזית מאוד במשפחתו שסיפרה כי כולם התייעצו אתו וסמכו עליו.

באוקטובר 2022, כאשר נתי היה עתיד לצאת ללימודים אקדמיים, הוא נקרא לדגל והתבקש לדחות את לימודיו לטובת איוש תפקיד סגן מפקד גדוד. נתי בחר לדחות את לימודיו ולהיכנס לתפקיד, במהלך אופייני לו - העדפת השירות והתרומה לכלל על הנוחות האישית. בסוף אוגוסט 2023 סיים נתי את תפקידו ויצא לחופשה לפני תחילת הלימודים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

ב-7 באוקטובר 2023, במהלך חופשת החג בה שהה אצל בני משפחתו בעפולה, החלה המתקפה על מדינת ישראל. נתי, שכבר לא שימש באותה עת בתפקיד רשמי בצנחנים, התייצב מיד בגדוד. הוא השתתף בקרבות ובמשימות ברחבי עוטף עזה ולאחר אימון קצר יצא לתמרון בעזה.

נתי השתתף בקרבות ברצועת עזה ברצף ויצא רק לחופשה קצרה אחת בבית. במשך כל התקופה הוא המשיך לשדר אופטימיות וחזר ואמר: "הכול בסדר, אנחנו נלחמים ונדאג להחזיר את כולם הביתה. עכשיו תורנו להגן על הארץ". הוא המשיך להוביל את חייליו ולהוות דוגמה אישית, ולמרות העייפות והצורך במנוחה, לא ויתר והצטרף גם למסע עם חייליו בגדוד.

ביום שבו קיבלה שחר, אשתו, דרגה בטקס סמלי, הפתיע אותה נתי והתקשר בטלפון לברך אותה. בשיחתם המשיכו לרקום את עתידם המשותף ושוחחו בין השאר על עיצוב הבית שתכננו לרכוש. נתי בירך לקראת יום הולדתו הראשון של בנם, וקיווה להגיע לחופשה ולפגוש אותו.

ביום 22.1.2024 במהלך קרב בחאן יונס שבדרום רצועת עזה, נורו לעבר הכוח טילי נ"ט (נגד טנקים). נתי ושני קצינים נוספים נהרגו במקום, חיילים שהשתתפו בקרב סיפרו שבגבורתם הצילו הקצינים את חיי שאר החיילים באירוע.

רב-סרן דוד נתי אלפסי נפל בקרב ביום י"ב בשבט תשפ"ד (22.1.2024). בן עשרים ושבע בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי במגדל העמק. הותיר אחריו אישה ובן, הורים, שתי אחיות ואח.

אחותו ירין כתבה: "אח בכור נשארת בחייך ובמותך, השארת לי פה צוואה לא כתובה. גם עכשיו אתה ממשיך ללמד אותי מילדות וכנראה חיים שלמים מהי דרך ארץ ועבודת השם האמיתית... נתי יכול היה להיות עוד כל כך הרבה, והוא כל כך אהב את הארץ ואת המדינה והיה לו חשוב לתרום ולעשות למענן כמה שיותר... אוהבת אותך אחי, לנצח. והיום, אשתדל לצאת מכאן במבט מורם, אני כל כך גאה להיות אחותך הקטנה".

חבריו ספדו לו: "היית כל מה שהמדינה הזו צריכה. הצטיינת בכל מה שנגעת בו, מקצוען, לא מתפשר על כלום, צנוע ומוכשר ברמות שאי אפשר לתאר".

"נתי הותיר המון לבבות שבורים אך השאיר מורשת גדולה ואור גדול להמשיך בדרכו ובהנצחתו", אמרו מוקיריו.

קרוביו של נתי פועלים להנצחתו יום יום. כחלק מהנצחתו הקימו עמותה בשם "תהיו נתי", שמטרתה להמשיך להפיץ את האור שלו. העמותה פועלת לעזור למשפחות שכולות שאין ביכולתן להנציח את האהוב שלהם, מארגנת התנדבויות רבות ועוסקת בצמצום פערים חברתיים. כחלק מפעילות העמותה מוענקות מלגות לתלמידים המעוניינים ללמוד בפנימיות צבאיות ומלגות ליוצאי הגדוד של נתי.

לזכרו של נתי שופץ מגרש הכדורגל בו שיחק כנער במגדל העמק.

בבתי ספר ברחבי הארץ מקיימים מפגשים להנצחתו, בהם שומעים התלמידים סיפורים על דמותו, על הערכים שליוו והובילו אותו בדרכו, ואת סיפור הגבורה שלו ונפילתו במלחמה.